תדר הראסטה » הסיפור מאחורי השיר "לא מוותרת" מאת חנה ראובן

הסיפור מאחורי השיר "לא מוותרת"-
בבית, מול הטלוויזיה, עולה לשידור אימא מקהילת "ביתא ישראל" (יהודי אתיופיה). השדרנית שואלת אותה, בקרירות, האם היא יכולה לגולל את הסיפור של ביתה הקטנה. האם בעברית משורבטת ובכעס שמתבטא בכל מילה, מתחילה לספר את סיפורה. דבריה הותירו אותי פעורת פה, כעוסה, וחסרת אונים מול המסך. היא בכתה על מר גורלה של ילדתה אשר "איבדה" אותה "לטובת" בני מיעוטים הגרים בקרבת ביתה. השדרנית המנותקת מעבירה את השידור לכתב שטח, באותה העיר, והוא עצמו פונה לבן מיעוטים בשאלה פרובוקטיבית: " תגיד לי איך אתם משיגים את הבנות האתיופיות?". והוא ענה בחיוך שטני: "אלה?! בבמבה אתה מביא אותן" (חשבתי…"יימח שמו") .
המון נשים יפות, צעירות, חזקות ומשכילות נתקלות בתופעה של זלזול, עקב השתייכותן העדתית (צבע עורן). ובהמשך מתייחסים לפי הסטיגמה שהנשים הללו הן גם באות ממעמד כלכלי ותרבותי נחות. גברים מכל השכבות מציעים, ללא בושת פנים, פיתויים טורדניים אפילו כשהן אינן מעוניינות ומסרבות בתוקף. נוצר מצב מקומם שהגברים אינם עוברים את הגבול מבחינה פלילית, אך מנצלים את השטח האפור, שנותן מרחב תמרון להטרדה תמידית. המצב "הלא אנושי" משאיר אותנו, הנשים חסרות אונים.
מאז המחאה של צעירי קהילת "ביתא ישראל" ב5/15, הגברים שלנו הרימו את הראש, ולא מתכוונים להוריד אותו יותר. הם מסתכלים קדימה, סקסיים וחזקים, יותר מתמיד. הם אקטיביסטים, נוכחים בכל מקום: בכנסת, בתקשורת, ויוצרים תרבות ישראלית חדשה, ומרעננת מבחינה מוזיקאלית, שמצליחה לסחוף אחריה את החברה הישראלית. אצל בנות מהקהילה זה מעורר תחושה של: "בא לי לצעוד איתך", "אני איתך", "אתה שווה ואני רוצה להיות לצידך".
המסע של ההורים שלנו התרחש בסודן, על כל המשתמע מכך. אני מרגישה מסע חדש, אחר, מסע בין דורי, המחבר מחדש בין הצעירים, נשים וגברים, מהקהילה. נפתח ערוץ חדש של תקשורת, תחושה של "אנחנו ביחד" וכולנו רוצים עתיד טוב יותר. גם תחושה של התפכחות וביטחון כי אנו שווים בין שווים. חיכיתי לזה וזה קורה עכשיו!! התקופה היא היסטורית, יש תחושה של שחרור, נשמע קול חזק של עשייה, והעיקר החברה הישראלית מקבלת, מבינה, ומפרגנת! אזרחים רבים מכל הקשת החברתית, כלכלית, ועדתית נרתמים, בכל מיני דרכים לשינוי מהותי של המצב האומלל שהיה עד לאחרונה.
רבים מהדור הצעיר של הקהילה, מרגישים כמו פריחה באביב. אני מודה לה' שאני חייה בתקופה של שינוי מהותי ותדמיתי. השיר הזה מוקדש לכל הנשים, הצעירים והצעירות מכלל החברה ובפרט מקהילת ביתא-ישראל שחוו חוויות מטרידות בחייהם, ולמרות הכל התגברו על כל הקשיים. מטרת השיר, בעיניי, היא לעודד את הדור הצעיר להמשיך הלאה ולהצליח .
אני מודה להורינו, וותיקי קהילת "ביתא ישראל" שחינכו אותנו לאהבת הארץ, ולמילוי חובות למדינה ובעיקר השרות לצה"ל. אני תקווה שהשינויים שמתרחשים בעשור האחרון יביאו לקץ כל האפליות, ולכולם תהיה הרגשה של אזרחים שווי ערך וזכויות וחובות במדינת ישראל, ושבאמת נהווה "אור לגויים".
חנה ראובן.
[embedyt] http://www.youtube.com/watch?v=BWOGw2O4AAM[/embedyt]

הכירו את שלמה אווקה 

בואו להכיר את אחד הצלמים/עורכים/במאים הכי מגניבים שיצא לכם להכיר. שלמה אווקה ישב לשיחה קצרה עם תומר הבנאדם וסיפר מה ומי עומד מאחורי הצילומים. שם

הכירו את JENJA

שם מלא? ג'ניה לוס שם במה? JENJA מאיפה במקור(עיר)? חרסון, אוקראינה, שם נולדתי. מה הסגנון מוסיקה שלך? יוצר ומפיק דאב ראגיי בעיקר, אבל מפיק בעוד

הכירו את – Simple light

שם מלא? מנשה קושנר שם במה? Simple light מאיפה במקור(עיר)? סנט פטרבורג רוסיה מה הסגנון מוסיקה שלך? ראגיי דימדומים – twilight reggae באיזה גיל התחלת

השאירו תגובה לכתבה

כתיבת תגובה

פרסום

חפשו באתר

התחברות למשתמשים רשומים

תדר הראסטה

ברשת החברתית המועדפת עליך

אולי יעניין אתכם גם

×

עגלת קניות