אתיופיה ואריתריאה בהסכם שלום פתאומי שנוחת משום מקום אחרי 20 שנות לחימה.
אפרת ירדאי שיתפה בפייסבוק מאמר של אביה והיינו חייבים לשתף. תודה
אבא שלי מסביר
אברהם ירדאי
19.07.2018
העולם התבשר בשבוע שעבר על חידוש היחסים של אתיופיה ואריתריאה. ראש ממשלת אתיופיה החדש והצעיר, ד”ר אחמד אבאי, הגיע לאסמרה בירת אריתריאה. הדבר קרה ללא הכנות ובלי תיווך חיצוני, שהעולם רגיל אליהם במצבים כגון זה. וזה קרה שלושה חודשים בלבד לאחר היבחרו של אבאי לראשות ממשלת אתיופיה. קבלת פנים נערכה לאבאי שהגיע לאריתריאה, ולאחר מכן ערך ביקור גומלין גם נשיא אריתריאה, אסייאס אפוורקי, באתיופיה.
שתי המדינות היו שרויות בסכסוך למעלה מ-20 שנה. ב-1998 פרצה מלחמה, ביוזמתה ועקב התגרותה של אריתריאה באתיופיה. הסיבה הרשמית לפרוץ המלחמה היתה סכסוך גבולות בין שתי המדינות – האריתראים טענו כי שטח אתיופי באזור מערב תגראי (ששמו בדמה) שייך להם. אתיופיה טענה: להד”ם. אבל לאמיתו של דבר, לפרוץ המלחמה ולסכסוך, שלפי הפרסומים גבו את חייהם של למעלה מ-100 אלף חיילים בשני הצדדים, היו שתי סיבות אחרות. הראשונה היתה רצונו של הדיקטטור האריתראי לשמר מצב של מלחמה עם אתיופיה כדי להמשיך לשלוט בעמו בטענה שיש אויב שחובה להתמודד מולו צבאית ללא הפסקה. השנייה היתה שאתיופיה היא דמוקרטיה, יש בה שלטון נבחר, מפלגות אופוזיציה, עיתונות חופשית וחופש ביטוי.
נשיא אריתריאה, שמינה עצמו לתפקיד במאי 1991, שולט מאז במדינה ביד רמה. באריתריאה אין אף מפלגה זולת זו השלטת, אין בה עיתונות לבד מזו שבבעלות ממשלתית. כמו בצפון קוריאה. עבור משטר כזה מסוכן היה להיות ביחסים עם אתיופיה, פן גם העם האריתראי ידרוש דמוקרטיה. ואולם, העם האריתראי והעם האתיופי הם אותו עם, כולם היו חלק מאתיופיה עד שחולקה הארץ. מאות אלפי אתיופים, בעיקר התיגראים אך גם אמהרים, יש להם קשרי משפחה באריתראה כמו גם לאריתריאים באתיופיה.
אחד הביטויים של המצב הכלכלי והפוליטי הקשה באריתריאה הוא הבריחה ההמונית של אזרחי המדינה, שחלקם הגיעו גם לישראל. אריתריאה היא מדינה ענייה מאוד, שללא קשרים עם אתיופיה כמעט ואינה יכולה להתקיים. בשנת 1991, החליטה אריתריאה להיפרד מאתיופיה ולהיות מדינה עצמאית, אך עדיין להמשיך להיות קשורה כלכלית לאתיופיה. באתיופיה סירבו, ואריתריאה הנפיקה מטבע משלה (נק’פה) ועמלה רבות כדי להביא את המדינה לעצמאות כלכלית, ללא הצלחה. המלחמה, שאותה יזם נשיא אריתריאה, היתה, בין היתר, תולדה של המצב הכלכלי החמור שנוצר במדינה.
מה שניכר בוודאות מהיחסים הנרקמים בעת הזו בין אריתריאה לאתיופיה הוא השמחה האמיתית של האריתריאים, שבאה לידי ביטוי בקבלת הפנים שנערכה לראש הממשלה האתיופי באסמרה ביום ראשון. העם האריתראי, שמייחל לצאת מהחנק הכלכלי והשלטוני, יצא בסערה לקבל את פניו. לגבי נשיא אריתריאה אפוורקי, בכלל לא בטוח שיש שמחה בלבו. השלום הזה מסכן את שלטונו. אם ילא עשה רפורמות מרחיקות לכת , הוא עלול לפנות את כיסאו.
גם בצד האתיופי, בכלל לא בטוח שהצעד הבלתי צפוי של ראש הממשלה משמח את העם האתיופי. חידוש היחסים נתפס כמו פרס ללא תמורה לשלטון האריתריאי, שפגע קשות באתיופיה במשך כל כך הרבה שנים. מה יצא מזה? ימים יגידו.